פעולה יהודית אנטי פאשיסטית ברלין – מניפסט

במרחבים רבים של השמאל בגרמניה, נמצא השמאל היהודי תחת מתקפה. הבעיה אינה ייחודית לנו. חברותינו וחברינו הפלסטינים/יות, פעילים מהגרים ואחרים המשמיעים את קולם כנגד מדיניות הקולוניזציה, הכיבוש והנישול הישראלית מותקפים בעצמה רבה עוד יותר. מתוך הכרה בכך, ומתוך הבנת הקשר הברור בין הדברים, נדבר בטקסט זה על עצמנו.
אנו, אנשי שמאל יהודי ובעיקר מהגרים מישראל, חווים אלימות שיטתית בשמאל הגרמני, ודווקא מאנשים שרחמנא לצלן טוענים שהם נורא אוהבים את ישראל. אנו מתמודדים עם ניסיונות דה-לגיטימציה, דמוניזציה, הדרה ואפילו פתולוגיזציה. האלימות והבריונות במישור האידאולוגי מתרגמת להתנכלות בחיי היומיום. הולכים ומצטברים מקרים של אי-קבלה לעבודה על רקע דעות פוליטיות שמאליות “מידי”, הדרה ממרחבים קהילתיים, איומים באלימות אונליין ואופליין, ביטול סרטים הופעות והרצאות, מתקפות מילוליות ובמקרה אחד אף תקיפה פיזית. מעבר לכך, ידוע לנו שגורמים בשמאל מקיימים שיתוף פעולה עם אנשי השגרירות הישראלית וארגוני “הסברה” למיניהם. תיאור זה אולי נשמע קונספירטיבי, אבל יש להזכיר שריגול נגד ארגוני שמאל היא המדיניות המוצהרת והרשמית של מדינת ישראל מזה שנים. אנו סבורים כי האידאולוגיה ה”אנטי-גרמנית” הוציאה את המונח אנטישמיות מהקשרו. ראשית, היא ניתקה אותו מיהודים אמיתיים וחוויות חייהם, והפכה אותו למושג פוליטי שנועד לשרת מגוון של מטרות שאינן קשורות באופן ישיר ליהודים. שנית, היא הגדירה כל ביקורת מהותית על הפוליטיקה של מדינת ישראל כאנטישמית. בשני הרבדים, מהלך זה ייתר את הצורך להתחשב בחוויות החיים השונות והמורכבות של יהודים. שיח זה יצר לעצמו דמות של “יהודי מופשט”. זוהי אסטרטגיה שאופיינית לגישות אנטישמיות לאורך ההיסטוריה. על ידי ריקון מושג האנטישמיות מהחוויה היהודית, גרמנים יכולים לנכס את המושג לעצמם, להאשים באופן סיטונאי יהודים באנטישמיות ואפילו לטעון שהם בעצמם קורבנות של אנטישמיות.
אנו מודעים להיסטוריה של אנטישמיות בגרמניה, ולאתגרים שעמדו, וחלקם עדיין עומדים בפני השמאל הגרמני המבקש להיאבק בה. אין ספק שהאנטישמיות בשמאל הגרמני ומחוצה לו הייתה רבה ועדיין מתקיימת בדרכים שונות. חשוב להבהיר שאנו תומכים בכל מי שנוקט בגישה רפלקסיבית ביחס לאנטישמיות בתרבותו שלו. איננו מוותרים גם על הביקורת על אנטישמיות סטרוקטורלית, ומייחסים לה ערך הן בתור יהודים והן בתור שמאלנים אשר שואפים לביקורת כוללת על החברה הקפיטליסטית שבה אנחנו חיים. עם זאת, כאן מגיעה הסתייגות מהותית: השמאל הגרמני לא יכול להתייחס לאנטישמיות כאל קונסטרוקט תיאורטי שבו מנפנפים בוויכוחים פנים גרמניים. במיוחד בהתחשב בכך שבוויכוחים האלה ישנה הדרה כמעט מוחלטת של יהודים, ובטח יהודים שמאלניים.
אנו מודעים גם לכך שתפישות אנטישמיות “תופסות טרמפ” על ביקורת אנטי-ציונית, וזהירים מאוד לגבי שותפינו בתנועה. אך אנו מאמינים שבאנטי-ציונות כמונח פוליטי, כחלק מתפיסה כוללת אנטי-לאומנית ואנטי-לאומית אין ממדים אנטישימיים כלל. כמה מהאישים היהודים מעוררי ההשראה ביותר, ביניהם מרק אדלמן, יואל טייטלבוים, חנה ארנדט, אברהם צרפתי, נועם חומסקי, אריך מיהזם ג’ודית באטלר ואמה גולדמן היו אנטי-ציונים או ביקרו בחריפות את הציונות.
כישראלים לשעבר אשר חוו על בשרם את מערכי שטיפת המוח של מדינת ישראל מוכר לנו הטריק הזה, שארכו כשנות קיומה של מדינת ישראל: הגדרת כל ביקורת על ישראל כאנטישמיות וכל מבקר של ישראל כאנטישמי.
קריאה זו עולה גם מתוך הסיטואציה הנוכחית המתהווה באירופה ובארה”ב. הימין הקיצוני המתחזק, שעל שורשיו האנטישמיים ושונאי היהודים מיותר להרחיב, מציע ליהודים, לישראלים ולמדינת ישראל חיבוק דב תמורת יצירת חזית חדשה נגד האויב החדש בדמות האיסלם. פוליטיקאים ישראלים רבים משתפים פעולה בגלוי וללא בושה עם מפלגות כמו מפלגת החירות האוסטרית, החזית הלאומית של מארי לה פן ואף עם הAFD הגרמנית.
גם חלקים מהשמאל הפרו-ציוני הגרמני מבקש לנצל את הקיום שלנו כיהודים בשביל לתרץ את הגזענות והאיסלמופוביה רבת השנים שלו. לאור הגירת פליטים מהעולם הערבי כתוצר של המלחמות האחרונות, מגמות אלה רק מתעצמות.
“‘פילושמיות חברתית הגיעה תמיד לשלב שבו היא הוסיפה לאנטישמיות הפוליטית אותו מימד של פנאטיות מסתורית, שבלעדיה האנטישמיות ודאי לא הייתה נעשית הסיסמא המוצלחת ביותר לארגון ההמונים” (חנה ארנדט, שורשי הטוטליטריות. תרגום: עידית זרטל)
חנה ארנדט הטיבה לתאר איך פילושמיות ואנטישמיות מיטיבים לפעול ביחד ובהרבה מובנים משלימים אחד את השני. בשמאל הגרמני הפרו-ציוני על שלל קעקועי מגן הדויד ודגלי ישראל הנפוצים בו, וכן חולצות בית”ר ירושלים ו”המוסד”, השימוש התדיר באותיות הא-ב העבריות והפטישיזציה המיליטריסטית ולעיתים מאוד קרובות סקסיסטית של הIDF, דומה שיהדות וישראל הפכו להיות סוג מוצר צריכה ופטיש לאספנים. בני העם שהביא חורבן והרס על העם היהודי מרגישים נוח לנכס סמלים יהודיים וישראליים עם משמעות היסטורית עמוקה. במקביל, הם מבטאים התנכרות עמוקה לחלקים הפרוגרסיביים לשמאל הישראלי, ונוקטים בניסיונות השתקה בלתי פוסקים כלפי היהודים השמאלניים החיים בקרבם.
בשמאל הפרו-ציוני הגרמני נהוג להתייחס לישראל בתור “המדינה היהודית”. מפתיע איך אותם אנשים שמתנגדים כל כך ל”מדינה האסלאמית”, ובוודאי יתנגדו מכל וכל לרעיון שזכויות וחופש במדינה יינתנו על בסיס השתייכותם הדתית או האתנית של אזרחיה, מוכנים לחיות בשקט ובשלווה עם מדינת יהודית. אנו רואים ב”מדינה יהודית” מונח גזעני ומפלה כלפיי יהודים ולא-יהודים אשר חיים בין הנהר לים. בכלל זה כמחצית מאוכלוסיית השטחים עליה שולטת ישראל, אשר סובלים מאפליה שיטתית בת עשרות שנים וצורות ענישה הכוללות הפקעת אדמות, מאסר, השפלה, הכאה ואף רצח על בסיס יומי. כך, תקוותיהם לחיים של שיגשוג ושלווה נחרבות כתוצאה מהשאיפות הקולוניאליות של המדינה היהודית ו”הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון”.
אנו מביעים סולידריות עם BDS – אולי ההתארגנות המושמצת ביותר בשמאל וגם שכמות הדיסאינפורמציה כלפיה היא מהגדולות ביותר. פעילי BDS, או כל מי שמעז להביע תמיכה ביוזמה זו, סובל מנחת זרועם ועטם של אנשי שמאל גרמנים. מתנגדיו לא מתביישים להשתמש בשופרות התעמולה הרשמיות (!) של מדינת ישראל, בסיוע ארגוני הסברה כגון “Stand With Us” אשר הוכח שהתעמולה שלו כוללת שקרים חסרי בושה. מבחינתנו, הדרישה לחרם משיכת השקעות וסנקציות שעליו חתומים 195 אירגונים אזרחיים פלסטיניים היא המינימום ההכרחי שאנו יכולים לעשות בשביל למצוא עצמנו בצד הטוב של ההיסטוריה.
bdsberlin.org boycottisrael.info – Palestinians, Jews, citizens of Israel for BDS
אנו מביעים סולידריות עם Berlin Against Pinkwashing – שגם הוא כצפוי מושמץ מעל כל במה אפשרית על ניסיונותיו להשמיע קול נגד הניסיונות הממומנים של מדינת ישראל לצייר עצמה כגן עדן הומוסקסואלי – בעיקר למסעות קולוניאליים של הומואים לבנים אירופאיים בלבנט, תוך התעלמות מהפרת זכויות להט”ב בישראל ותוך השכחה מכוונת של פשעי ישראל כלפיי פלסטינים – לסביות, ביסקסואלים, טראנס, הומוסקסואלים והטרוסקסואלים. berlinagainstpinkwashing.wordpress.com
אנו מביעים סולידריות עם FOR PALESTINE – אשר עמדתם הלא מתפשרת וחזונם לדה קולוניזציה של פלסטין ולפתרון בסגנון מדינה אחת דמוקרטית וחילונית הכוללת גם את חזרתם של מי שגורשו ב-1948 וצאצאיהם מעורר בנו השראה. אנו דוחים מכל מכל את האשמותיהם באנטישמיות.
אנו מביעים סולידריות עם Jüdische Stimme für gerechten Frieden in Nahost – שהניסיונות להשתיקם לאורך השנים כללו בין השאר את סגירת חשבון הבנק שלהם עקב תמיכתם בBDS-. זאת בשעה שחשבון הבנק של קרן קיימת לישראל אשר אחראית על נישול ערבים בדואים בנגב ותמיכה במפעל ההתנחלויות ממשיך להתקיים באין מפריע. היה זה חשבון הבנק היהודי הראשון אשר נסגר בגרמניה ב-70 השנה האחרונות.
אנו מביעים סולידריות עם כל מי שנפגעה לאורך השנים מייצור הכלאיים המעוות שההיסטוריה העגומה בת 1000 שנות הרייך יצרה לה בשמאל הגרמני . אנו תובעים לעצמנו את הכוח להגדיר את הזהות והפוליטיקה שלנו. אנו עומדים בסולידריות עם מיליוני הפלסטינים בגדה, ברצועת עזה, בגבולות שטחי 48 ומיליוני הפליטים הפלסטינים המפוזרים ברחבי העולם – אשר גורלם כנראה לא מעניין את החלקים הפרו-ציוניים בשמאל הגרמני. המאבק הפלסטיני לשחרור, חופש וצדק הוא שאמור להיות במרכז הדיון של השמאל בעולם בכלל ובגרמניה בפרט. בתור תוצרים של היסטוריה אלימה ועצובה, הקושרת אותנו לאדמת גרמניה ולאדמת פלסטין. אנו אומרים: לא עוד ומצהירים שדה קולוניזציה של פלסטין היא דה קולוניזציה שלנו עצמנו, וכמו ששותפינו מ-If Not Now אמרו:

JEWS WON’T BE FREE

UNTIL PALESTINIANS ARE